תמלוגים-הצטרפו למאבק!

"אם אתה יוצר קולנוע, אתה מפלרטט ברצינות עם עוני, ואם אתה לא מקבל תמלוגים בצורה סדורה, אתה מפלרטט עם עוני בצד הלא נכון של הקו שמפריד בין עוני ובין אוכל" אבי נשר

ציטוט זה המובא מתוך סרטון בו מדברים כמה מהיוצרים מובילים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית כגון ארי פולמן (וואלס עם באשיר, כנס העתידנים), איתן צור (החמישייה הקאמרית, הבורגנים), דניאל לפין (החיים זה לא הכל) ועוד, ממחישים עד כמה ארעי ומוחלש מעמדו של היוצר בארץ בכל הקשור לביטחון כלכלי. המסקנה מדבריהם היא שבמישור הכספי אין דבר אחד עקבי או בטוח בלהיות יוצר פרט לתמלוגים. לאלו מכם שאינם בקיעים בנושא, תמלוגים הם תמורה כספית עבור שימוש ביצירה מתוך התפיסה הנהוגה בעולם המערבי שיצירה היא נכס שהיוצר הוא בעליו. בדיוק כמו שזמר יקבל תמלוגים עבור שיר שלו שמתנגן ברדיו על ידי אקו"ם, כך לתסריטאים והבמאים יש את תל"י שהיא חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע הטלוויזיה בארץ. תל"י, שהוקמה לפני עשור על ידי יוצרים מתוך צורך קיומי, עושה עבודת קודש בליקוט המידע על שידור יצירות בכל ערוצי המדיה, החל מהקרנות קולנוע דרך שידורי הטלוויזיה וכלה באתרים כגון ynet. בכל רבעון מחולקים התמלוגים באופן יחסי לכל יצירה בין כל חברי תל"י. מעבר לתחושת "טפיחה על השכם" וירטואלית, הסכומים הם כאלה שאם אתה יוצר צעיר, אתה תחייך כי זה בדיוק סוגר לך את הפינה של הקניות במכולת בסופ"ש, ואם אתה יוצר וותיק עם יצירות רבות אולי זה יעזור לך לשלם את המשכנתא, או להפריש לפנסיה בחודשים בהם אין עבודה, ולצערנו יש הרבה כאלה בזמן האחרון. בעצם תל"י היא גוף שבהרבה מובנים משאיר את היצירה המקומית (והיוצרים) בחיים.

 עם זאת, באופן פרדוקסלי (ולא מפתיע במיוחד בארץ הריכוזיות) תל"י נאבק כיום על קיומה.
למה?, אתם שואלים.
ובכן, לאחר שתל"י הגישה (ביוזמתה) בקשה לבית הדין להגבלים עסקיים להסדיר את פעילותה הגישו תאגידי השידור הגדולים בישראל – קשת, רשת ותאגיד התקשורת פרטנר התנגדות לעצם קיומה של תל"י. למה הם מתנגדים? מה הם טוענים?  ממה הם מפחדים?
לטענתם אין צורך בכלל בתל"י כי כל יוצר יכול לדאוג לתמלוגים בעצמו בחוזה מול הזכיין. טיעון זה מראה כמה אותם גופי ענק מנותקים מהיוצרים שמהם הם ניזונים (נרות ריחניים מישהו?). הרי להיות יוצר זה קודם כל לרצות לראות את היצירה שלך מקבלת חיים. וכשיגיע האיש עם הסיגר ויגיד לך שהוא מוכן לשדר את היצירה שלך עליה עבדת ללא תמורה במשך שנתיים, אתה תחתום על ההסכם גם אם יהיה כתוב בו בסעיף 32 קו תחתון/ נטוי ד4 שאתה צריך לתת את הכליה שלך. גם הם יודעים שיוצרים הם לא האנשים הכי רציונליים כשזה מגיע לכסף (ובכלל) והם לא מהססים לנצל את זה.
מה שעוד יותר מופרך, היא הטענה שלהם שהיוצר יכול לבצע את המעקב אחר שידור היצירות שלו בעצמו. תארו לכם עולם (יפה) שבו שלמה ארצי יושב כל היום בבית ומנסה לנתר כל שיר שלו שמושמע ברדיו. כנראה שהאלבום הבא שלו יידחה למועד לא ידוע אם בכלל. עכשיו תהפכו את הרדיו לטלוויזיה, תוסיפו לזה שידורים חוזרים בערוץ 23, קליפים בערוץ 24, שידור ב-VOD של yes ו-ynet… בקיצור, מדובר במשרה מלאה שלא מאפשרת לאף בן אדם נורמלי ליצור משהו ולהתקיים בו זמנית.
אגב, בכל העולם המערבי פועלות חברות תמלוגים, ולאף אחד זה לא נראה מוזר. אז למה בארץ כן? התשובה היא "כי הם יכולים".הדבר היחידי שהם לא יכולים לקחת זה את הקול של היוצרים –  ואני רוצה לנצל את שורות אלו להפציר בכל יוצר באשר הוא וותיק או צעיר, השמיעו קול! תעשו רעש, תכתבו פוסטים, צלמו סרטונים והשתתפו בכל פעילות שיכולה לתרום למאבק הזה. מדובר פה בכסף שלכם ושל ילדכם (זכות התמלוגים עוברת בירושה!) והזמן אוזל. אני יודע שאני הולך להשמיע את הקול שלי ולא "סתם כי בא לי לדבר".

לעוד מידע, השראה/ הסברים:

לסרטון ההסברה של תל"י – לחצו כאן

פוסט לוחמני במיוחד של עוזי וויל (בטיפול) – לחצו כאן

עמוד הפייסבוק של תל"י – לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *