5 טיפים לדראפט ראשון

בפוסט הראשון שכתבתי כאן, רגע לפני שהפכתי להיות אבא, קוננתי על כך שלא עמדתי בהבטחה שלי לעצמי לביים פיצ'ר לפני גיל 30 ושאפילו אין לי תסריט לאחד כזה. והינה היום, בדיוק שנתיים לאחר מכן ורגע לפני שאני הופך אב לבת נוספת (בעזרת השם, כן…), אני שמח לבשר על כך שלפני שבועיים סיימתי את כתיבתו של דראפט ראשון לסרט באורך מלא – מותחן פשע פסיכולוגי ליתר דיוק, ז'אנר שתמיד ריתק אותי ולא רואים ממנו מספיק בארץ (על אף שגם זה מתחיל להשתנות).

אז מה השתנה בשנתיים האחרונות? מה למדתי בדרך שהביא אותי להשלים את המשימה הזו דווקא עכשיו?

כפי שדיווחתי פה מפעם לפעם במהלך השנתיים האחרונות התחלתי לפתח מספר לא מבוטל של רעיונות. אבל מכיוון שחששתי להתמודד עם כתיבת תסריט באורך מלא ללא גיבוי כלכלי תמיד נעצרתי בשלב הסינופסיס וקיוויתי שהקרנות יתאהבו ברעיון ובהמשך אקבל תקציב לפיתוח. לאחר שניסיונות אלו לא צלחו. לקחתי פסק זמן לנקות את הראש. וכמו שלרוב קורה במקרים כאלו מופיע לפתע הרעיון שמתאהבים בו. הפעם החלטתי לנסות משהו שונה – להתחייב לתסריט מתחילתו ועד סופו. באותה רוח, במקום לחפש כסף לפיתוח בקרנות החלטתי שאני הולך להיות המשקיע של עצמי ובסכום סביר ביותר נרשמתי לסדנה ששמעתי עליה המלצות רבות ומטרתה להביא את הכותב משלב הסינופסיס לשלב הדראפט הראשון. כך גם התחייבתי בפני עצמי למסגרת עבודה וזמנים. וגם הבטחתי תמיכה איכותית ומקצועית ופידבק בזמן אמת לאורך תהליך הכתיבה.

אמנם מדובר בדראפט ראשון שאין לי אינדיקציות רבות לאיכותו פרט לאלו שקיבלתי מהמנחה במהלך הסדנה ומכמה חברים קרובים (ואלו היו חיוביות מאוד). אבל עדיין מדובר בכברת דרך ובמהלכה למדתי כמה דברים ששווה לציין, במיוחד עבור אלו העומדים בפני המלאכה בפעם הראשונה. חשוב לציין שלא מדובר כאן במדריך ל"איך לכתוב תסריט", אלא טיפים שימושיים מהחוויה הפרטית שלי המכוונים לאלו המכירים את המונחים הבסיסיים של תסריטאות. לאלו מכם שלא מכירים אותם, צירפתי קישורים לבלוג של ערן ב.י שאני חושב שהסברים והדוגמאות שהוא מביא מספקים ביותר. הינה מה שאני למדתי:

  1. לא לצאת למדבר בלי מצפן – המהות זה הכל!
    רבים מאתנו (וכך גם אני) נוטים להתעלם משלב "הצהרת הכוונות" הנדרש ברוב ההגשות ודוחים אותו לשלב שלאחר סיום הכתיבה ולבסוף משרבטים משהו בכמה דקות. הדבר דומה ללנסות לנווט במדבר סהרה ללא מצפן ואז לנסות לצייר מפה. יכול להיות שאתם מנווטים טוב בעזרת הכוכבים אבל בלילה מעונן יש סיכוי טוב שתלכו לאיבוד ותתקשו למצוא את דרככם חזרה.
    הצהרת הכוונות היא כלי מצוין לכייל את המצפן הפנימי שנמצא בכל אחד ואחת מאתנו. הרי כשיצאתם לדרך בער בכם להגיד משהו על נושא מסוים – זו המהות של הכתיבה שלכם. אתם יכולים להתייחס למהות הזו כחוד החוגה של המצפן שלכם. וככל שתעזרו בה ותלכדו סביבה את הכתיבה שלכם על כל שלביה, כך הרעיון יצא בהיר יותר על הדף. והסיכוי שהוא ילך לאיבוד בשלבים הבאים עד ההפקה (כפי שקורה בסרטים רבים) יקטן. חשוב לציין שלפעמים, תוך כדי הכתיבה אנחנו מבינים שהמהות שלנו השתנתה, זה קורה וזה טבעי. לכן שווה לבדוק את עניין זה מפעם לפעם ולשאול את עצמנו "מה אני רוצה להגיד על הנושא שלי?" ולעשות את השינויים הנחוצים בהתאם.
  2. לצייר את המפה – עבודה בשלבים
    כתיבת תסריט היא יצירה סבוכה. לרוב מדובר ב-80-60 סצנות (90-75 עמודים) ולפעמים יותר ולכן, גם אם הכוונה שלנו ברורה עדיין קשה לשמור על רמה אחידה ובהירות לכל אורכו.
    לכן על אף שזה מפתה לרוץ ולכתוב ישר סצנות שווה לעבוד בשלבים ולסרטט קודם את המפה שהסיפור יעבור בו:
    א. קווי המתאר הכלליים – סינופסיס קצר ובהיר של 3-1 עמודים
    ב. תוואי השטח – אאוטליין המתאר בשני משפטים מה קורה בכל סצנה (שמו לב לטיפ הבא!)
    ג. תיאור "הדרך" – הרחבה של האאוטליין לטריטמנט – תיאור מלא של הסצנות ללא הדיאלוגים (שלב זה אינו הכרחי אבל בהחלט עוזר בהמשך)
    ד. כל שאר הפרטים הקטנים – כתיבת התסריט המלא עם הדיאלוגים (כאשר אנחנו מקפידים לשמור על המהות).
  3. מבט ממעוף הציפור – בניית "לוח פתקים" וירטואלי
    גם אם אנחנו עובדים בשלבים, לפעמים נוצר "בלוק" – מחסום כתיבה, ואנחנו לא יודעים איך להתקדם לרוב כי אנחנו מתקשים לראות את התמונה הגדולה. לכן נוצר הדימוי השחוק של התסריטאי שעומד מול לוח שעם שעליו מודבקים עשרות פתקים עם שמות הסצנות והוא נותן בהם מבט חמור, כשהוא מנסה לפצח את הבעיה.
    תוך כדי הכתיבה פתחתי שיטה קצת יותר ידידותית (גם לסביבה). בעזרת תוכנה גרפית פשוטה (גם צייר יכול להספיק). פשוט ציירתי מלבנים – "פתקים ווירטואליים" שעל כל אחד רשמתי את מספר הסצנה ומה קורה בה (כמו האאוטליין). מלבד החסכון האדיר בנייר, הינה עוד כמה יתרונות:
    1. קבלת תמונה מלאה של התסריט במבט אחד (בדומה ל"ציר זמן" בתוכנות עריכה – ראו דוגמה למטה)
    2. אין הגבלה פיזית של שטח העבודה (בניגוד ללוח שעם לדוגמה) – אפשר לעשות זום פנימה והחוצה ולהתמקד כל פעם בחלק אחר.
    3. ניתן לערוך/להזיז את הפתקים בלי סוף וללא צורך "לייצר/להדפיס " אותם שוב.
    4. ניתן להוסיף אלמנטים כגון קווים המחברים סצנות שונות או גרף של רמת המתח וכו'… כדי להגביר את רמת המידע שמקבלים במבט ראשון. כך למשל ניתן לאבחן חלקים חלשים בתסריט – "בטן", יותר מהר!
    לאחר שיצרתם את הלוח הווירטואלי שלכם, אתם יכולים לשמור אותו בכל פורמט שתחפצו ולשלוף אותו בקלות כשהמקום היחיד שאתם צריכים לפנות עבורה הוא על המסך שלכם.
    אני מוכרח לציין שלכתוב את התסריט לצד לוח שכזה הוא תענוג גדול. כשהרגשתי שאני הולך לאיבוד פתחתי את הקובץ ושבתי למסלול וכשחשבתי על רעיונות חדשים עדכנתי אותם בלוח וראיתי את האפקט על כל התסריט מיד. כמו שאמרתי תענוג!

    בשלב מסוים נגמר המקום על הקיר…

    דוגמה למערכה הראשונה מהתסריט שלי בשיטת "הפתקים הווירטואליים" – כמו על ציר זמן, רק עם סצנות. הקו האדום מסמן את רמת המתח/אנרגיה בכל סצנה. לחצו על התמונה להגדלה!

  4. לא לעצור בשביל שינויים!
    באופן טבעי, תוך כדי כתיבת התסריט עולים רעיונות חדשים כיצד לשפר אותו. חלק גדול מהרעיונות האלו דורשים שינוי רטרואקטיבי של סצנות קודמות. גיליתי שבכל פעם שאני עוצר ושב אחורה כדי לעדכן פרט כלשהו או התרחשות חדשה אני מאבד אנרגיה חשובה שנועדה לכתיבת סצנות חדשות (עניין קריטי במיוחד אם יש לכם דד-ליין, ראו סעיף הבא). ההצעה שלי במקרה זה היא פשוט להמשיך לכתוב כאילו הפתרון החדש שלכם כבר מושרש בסצנות הקודמות ולרשום בצד את השינויים שצריך להטמיע בסצנות קודמות. רק לאחר שהגעתם לסצנה האחרונה חזרו להתחלה והחילו את השינויים. עד מהרה אתם תגלו שהשינויים אינם נקודתיים בסצנה זו או אחרת כמו שחשבתם אלא שהשפעתן על התסריט היא רוחבית יותר ממה שציפתם.
  5. דד ליין אמתי
    מי שמכיר אותי יכול להעיד עלי שיש לי מוסר עבודה גבוה במיוחד. אני מתייחס לכתיבה כ"עבודה" ומתיישב לכתוב לפי החלטה מראש ולא רק כשיש לי מוזה. עם זאת, גם אני התקשיתי לעמוד בלוחות הזמנים הצפופים של הסדנה ולהגיש את החומרים בזמן. ההתקדמות המהירה הושגה בעיקר בזכות הגישה הבלתי מתפשרת של מנחת הסדנה (שרי תורג'מן הנהדרת כבר אמרתי?). אני יכול רק לנחש שלו הדבר היה תלוי רק בי זמן הכתיבה היה מתארך בהרבה. לכן, אם אתם עובדים לבד הייתי ממליץ לכם לקבוע לוחות זמנים "מחייבים". אם זה פגישה עם מפיק או עורך תסריט או כל אדם אחר שיאלץ אתכם לעמוד בלוח הזמנים שקבעתם לעצמכם.

אז מה עכשיו?
כמו שציינתי בתחילת דברי מדובר בדראפט ראשון בלבד. בימים אלו אני אוסף תגובות והערות ותופס קצת מרחק (אבל לא יותר מידי) על מנת לבוא "רענן" לכתיבת דראפט נוסף, מהודק יותר. השלב הבא, לאחר שארגיש שלם עם ההתקדמות שלי, יהיה לנסות לגייס שותפים חדשים למסע ובראש ובראשונה מפיק שיתלהב מהתסריט. על כך אני מתכוון לדווח בהרחבה בפוסטים הבאים.
על כל פנים, נראה שבזמן הקרוב אני אהיה עסוק ב"לידה" מסוג אחר, מרגשת לא פחות. ואני מקווה שכמו במקרה של בתי הבכורה, המורכבות של המשפחה המתרחבת לא תרפה את ידי ואף תדרבן אותי להמשיך ולצור ביתר שאת וכמובן להמשיך ולחלוק אתכם כאן את החוויות מהדרך.

יש לכם טיפים משלכם לכתיבת דראפט ראשון? כתבו בתגובות לפוסט או בעמוד הפייסבוק של הבלוג.

4 תגובות בנושא “5 טיפים לדראפט ראשון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. פוסט מרתק!
    אני מגיע מחלק אחר של התהליך (הלחנת מוזיקה לסרטים)
    ונמצא כעת איפה שהיית לפני שנתיים (עם תינוקת בת חצי שנה ושאיפה להלחין פיצ'ר מלא 🙂
    בהצלחה עם הסרט
    ואם אתה צריך מלחין, אשמח לשמוע על הפרויקט

    • היי עומר,
      שמח לשמוע שאהבת את הפוסט. אני בטוח שעשית איזשהי התקדמות בשנתיים האחרונות, הרי אתה אבא עכשיו וזה משנה בן אדם ותפיסה. אני מאחל לך שעל אף האבהות הטרייה תמשיך לחפש את החדש והמלהיב בכל תהליך יצירתי שתכנס אליו. בהערת סוגריים, אני ממליץ על סרטון שצפיתי בו לא מזמן: https://www.youtube.com/watch?v=EymI2vZ-YMw (טרנט רזנור מדבר על ההלחנה של הפסקול לgone girl של פינצ'ר, פותח את הראש). חוצמזה אתה מוזמן להשאיר פה קישור לתיק העבודות שלך. מי יודע מה יקרה עם זה 🙂 ניצן.

  2. אני מאוד אוהבת ומתחברת לכתבות שלך, הן עוזרות.
    אני סטודנטית טרייה ומסקרן אותי לשמוע במאים אחרים.
    אגב, למדת עיצוב לפני הלימודי קולנוע?

    • היי ספיר, שמח שאת מתחברת לבלוג – בדיוק לשם כך הוא נוצר!
      לשאלתך, מעולם לא למדתי עיצוב, זה משהו שהתחלתי לעסוק בו בתקופה שהייתי צריך לממן את סרט הגמר שלי.
      לשמחתי למדתי שמעבר לפרנסה העקבית שעיצוב מאפשר לי יש הרבה מהמשותף בין השניים – לעצב פריים אחד או מודעה/מצגת שמספרת סיפור שלם דומה מאוד לכתיבת תסריט ובימוי רק בצורה מאוד מתומצתת.
      אם את מעוניינת לשמוע מנסיונם של במאים אחרים אני ממליץ לך על סדרת מפגשים בשם "קאט" שמתקיימת בימים אלו בבית אריאלה (ראי בעמוד הפייסבוק של הבלוג).
      ניצן